כירולוגיה
כירו = ביוונית יד לוגיה = תורה
כירולוגיה, תורת כף היד בגישה המודרנית, משלבת ידע עתיק עם מחקרים מדעיים עדכניים, ומשמשת כשיטה לאבחון מבנה האישיות, מצב הבריאות, הערכת האיזון האנרגטי והנפשי של האדם, נטיות וכישורים, המהות הפנימית, הכישרונות הטבעיים, המעצורים, התסכולים, העכבות והטראומות המשפיעים על מימוש הפוטנציאל האישי.
האבחון הכירולוגי רואה את האדם כיחידה שלמה המתפקדת ברמות שונות במקביל: הרמה הפיסית, הנפשית, האישיותית והאנרגטית.
האבחון לוקח בחשבון את ההשפעות בכל המישורים וההיבטים על המארג של גוף-נפש על מנת לקבל תמונה שלמה על מצבו של האדם ברגע האבחון. ניתוח מעמיק של האישיות דרך כף היד, משמש להכוונה מקצועית, איתור לקויות למידה והתאמת דרכי למידה הולמות, פיתוח מודעות עצמית, הכרת הפוטנציאל האישי והבנת המעצורים המעכבים את ההתפתחות.
מחקרים בשטח הביולוגיה הפסיכיאטרית מצאו שקיים קשר בין המוח והיד הקובע באופן הברור והקונקרטי ביותר שכל המתרחש במוח מקבל בעקביות ביטוי בכף היד דרך מערכת העצבים. הוכח שבתחילת הטרימסטר השני של ההיריון מתחילה התפתחות הקורטקס של המוח. באותה שעה ממש ותוך הקבלה מושלמת עם התפתחות זו, צומחת מתוך אותה קבוצת תאים עצמה (ה"אקטודרם" של תא הביצית המופרית) השלוחה התאית שתהפוך לחלק הדיסטאלי של הגפיים העליונות (כלומר כפות הידיים). ניתן להתייחס, לפיכך, אל הידיים כאל שלוחה של המוח. היד הופכת למרכז המידע הגופני החיצוני למתרחש במוח והקשר האינפורמטיבי מתקיים ביניהם לאורך כל חיי הפרט. לכן כפות הידיים הן מראה של המוח, הסימנים השונים מהווים מפה כתובה, שפה, המבטאת את האותות השונים שהמוח שולח באופן רציף במשך כל שנות החיים.
הכירולוגיה מתחלקת לשלושה תחומים עיקריים:
הקווים העיקריים בכף היד:
קו החיים - מסלול החיים הטבעי, אנרגיות ומשברים
קו הראש - אינטליגנציה, נטיות וכישורים
קו הלב - אפיון העולם הרגשי של האדם
קו גורל - מסלול הקרירה האישית
קו שמש - מסלול ההצלחה והפרסום
טבעת וונוס - אינטליגנציה רגשית
מבנה כף היד כולל:
טיפוסי הידיים - מעידים על סגנון האישיות הבסיסי
גודל הכפות - יכולות דיוק וניהול
חיבור אצבעות - קשיים בהתמודדות
גמישות וצבע - בריאות ויכולת אדפטציה
האגודל - מעיד על אינטליגנציה, גמישות ועצמה אישית
סוגי האצבעות - היסטורית השינויים האישית, אותנטיות
הגבעות - חיזוק נוסף לתכונות המופיעות על הקווים
דרמטוגליפים - סימנים המוטבעים בתוך העור:
מעידים על תכונות מולדות שאינן משתנות מהלידה ועד המוות, כולל לקויות למידה, חריגות באישיות, מחלות קשות ויכולות שאינן שגרתיות.
הסברים על השיטה
את המופעים על כפות הידיים ניתן לחלק לקבועים ומשתנים:
1. המופעים הקבועים:
הם מערך הדרמטוגליפים הפרושים על פני קצות האצבעות כמו גם על פני פנים כף היד
מחקרים הראו כי דפוסים אלו נקבעים במהלך חודשי ההיריון הראשונים למרות שניתן לצפות בהופעתם על גבי העור רק לאחר החודש השישי. הוכח מעל כל ספק כי טביעות אצבעות אינן חוזרות על עצמן בין האצבעות באותה היד, אף לא בשתי הידיים וגם לא אצל תאומים זהים מונו-זיגוטיים .
2. המופעים המשתנים:
א. הקווים הפרושים על פני צידה הפנימי של כף היד – עליהם ניתן ללמוד מכל ספרי הכירולוגיה הקלסית וגם מספרי מחקר רבים
ב. מבנה כף היד הכולל את צורת כף היד והאצבעות, צבע הכף, הציפורניים , מנח הכף וגמישות
הדרמטוגליפים מציינים תכונות שאינן משתנות כמו גמישות ואינדיבידואליות, וגם מציינים שוני בדרכי חשיבה ופענוח שונה של המוח כמו בלקויות למידה למיניהם.
הקווים אוגרים מידע לגבי צורת התנהלות של האדם אשר מושפעות ו/או נגזרות ע"י שילוב של פרה-דיס פוזיציה גנטית יחד עם השפעות המציאות על חייו של האדם, וניתן דרכם למדוד גם את השינויים ואת זמני השינויים בקירוב.
המבנה, הוא מדד רגיש ביותר לעמדות, תחושות, רגשות ומצב בריאותו של האדם בזמן הנתון של איסוף הנתונים, וגם מאפשר השוואה על פני זמן בין היד המולדת (שמאל) ליד המשתנה (ימין) כך שתתקבל תמונה מלאה לגבי הדרך שעשה ועושה האדם במהלך חייו.
בכדי לייצר תמונה משמעותית על אופיו של האדם ויכולותיו מתוך כל שלל הנתונים הללו, יש לעבוד בשני אופנים. בתחילה לאסוף בדקדקנות את כל הנתונים האפשריים ואחר כך לחבר ביניהם ולנסות לשקלל את חשיבותם במערך האישיות הכולל.
בדרך כלל, כל תכונה מופיעה בכפות הידיים בין שניים לארבעה מקומות. לעיתים כמו במקרה של צורת חשיבה לוגית, באם יופיע סימן של דיס-קלקוליה הרי שיכולתו של האדם לחשוב בצורה של סיבה-תוצאה לא תישלל, אך יכולת הביצועים שלו ברמה המתמטית יהיו פגועים.
מניסיוני (למעלה מ- 35 שנים בתחום), קשה וגם שגוי יהיה להסיק מסקנה נחרצת על האדם ממופע כירולוגי בודד.
אלמנט חשוב נוסף היא ההבנה שהיד גדלה ומשתנה בצורה משמעותית בעיקר בשנות חייו הראשונות של האדם. כלומר, באם נזהה בעיה או קושי בשנים הראשונות לחיים וניתן טיפול מתאים, נוכל לראות את אפקט התיקון דרך כפות הידיים בתוך תהליך הגדילה. מאחר ושפת כף היד אינה מחייבת משוב כל שהוא של הנבדק, ניתן לאבחן ילדים צעירים מאד מבלי לחכות שיהיו בשלים לענות על מבחנים מורכבים הדורשים יכולות נרכשות. יתרון זה מאפשר להתאים עזרים, שיטות ותרגול בשלב מוקדם בחיים ולחסוך קשיי התמודדות ותפקוד בכל תחומי החיים.
יד ביד: התרומה המשותפת של אבחון פסיכו-דידקטי ואבחון בכירולוגיה
ד"ר סמדר בן אשר, לטם תבור
דיון:
נקודת המוצא של הדיון בשני האבחונים ובתרומתם ההדדית היא ההכרה הקיימת באבחונים הפסיכולוגים ואי ההכרה הפורמאלית של המערכות הממסדיות באבחון הכירולוגי.
עם זאת לא ניתן עוד להתעלם מהחומר המחקרי המצטבר כיום במקומות שונים בעולם מצביע על כך כי לכירולוגיה הפסיכו דיאגנוסטית בסיס איתן הניצב על עקרונות וממצאים מדעים. יתרה מזאת, מחקרים ראשונים באוניברסיטת בר-אילן ובבה"ח הפסיכיאטרית בנס ציונה קבעו שלכירולוגיה הפסיכודיאגנוסטית מהימנות של למעלה מ- 80% והוכיחו ללא ספק שהמידע המתקבל באמצעותה ראוי להתייחסות כאל מדע לכל דבר (הולצמן 1983).
הכירולוגיה מאפשרת למאבחן לשרטט, כמעט מרגע הלידה, את החוויות הסובייקטיביות המשמעותיות ביותר שהתרחשו בחייו של הפרט לעיצוב אישיותו. מדובר בהתנסויות (לעתים קרובות טראומטיות) שהשפיעו עמוקות על תבניות הגישות וההתנהגות שבאופן טבעי מעצבות את האישיות הבוגרת. מפאת השלב המוקדם ביותר בהתפתחות הפרט שבו התרחשו התנסויות אלה אבד זיכרון ברמת המודעות של האדם אבל במימד של הלא מודע, מקובעות אותן התנסויות כרישום על כפות ידיו "כמפה". הכירולוגיה היא שפה שבה סמלים אבסטרקטיים מופיעים בתבניות העור, בצורה ובמבנה של כף היד ומציגים רשימה ארוכה מאד של תבניות נפשיות ודרכי התנהגות.
להלן יערך דיון במרכיבים השונים בתהליך האבחון בשתי האסכולות ובממצאים המתקבלים מהם.
א. תרומת הכירולוגיה: סקירת "סינון" מוקדמת
התהליך האבחוני הכירולוגי מייצר סקירה של האישיות, יכולות, תפקוד ורגשות. מתקבלת מפת נתונים "טופוגרפית" שאינה מערבת הערכה, ושיפוט. מפה זאת מאפשרת קבלת תמונה רחבה של האדם כמכלול. זו היא תמונה רחבה שסוקרת אותו במגוון היבטים המקושרים זה לזה. כוללנות האבחון הכירולוגי כאבחון ראשוני סוקר, מאפשרת הפנייה לאבחון פסיכו דידקטי ממוקד והבוחן לעומק את הקשיים שעלו בסקירה הכירולוגית.
ב. המרכיבים כשלם
הכירולוגיה מאפשרת לראות הרבה רכיבים כשלם והשפעתם ההדדית. כל תכונה מופיעה במספר מקומות. חיפוש אותם מרכיבים במקומות שונים לראות איך הם תומכים אחד בשני. כך למשל הקשר עם האם נבחן על קו הלב, על מנח האצבע המורה ושל הזרת. בתהליך העבודה הכירולוגי קיים רצף מובנה של תרגום הסימנים ולאחריו איסוף ומיון לפי קטגוריות. התמונה המתקבלת היא משקלול הממצאים. צרוף הסימנים נותן את המשמעות שלהם.
ג. סגנונות האבחון:
בכירולוגיה בחינה כאדם שלם.
האבחון הפסיכו-דידקט יורד לפרטים הקטנים ומחלק לקטגוריות נפרדות לפי סוגי הכשרים הנבחנים בכל אחד מתת המבחנים.
ד. המבנה הפיזי ומשמעותו:
הכירולוגיה מאבחנת תקלות בביצוע דרך אבחון המבנה. חגורת כתפיים חלשה המופיעה באגודל מרמזת על דיסגרפיה המופיעה בדרמטוגליפים. הנחת הכירולוגיה שהכול קשור לכול. אם כף היד יבשה יש הנחה לגבי קיומה של הרגשת "יובש רגשי" עכשווי. דרך מופע פיזי מחפשים מקבילה פנימית (קוגניטיבית, רגשית אישיותית או תפקודית).
בפסיכולוגיה הסט קבוע כמערכת מבחנים נתונה. אין לבוחן חופש לפירוק האבחון או תת המבחנים מפני שהתמונה הדיאגנוסטית מתקבלת רק לאחר השלמת האבחון על כל מרכיביו.
דרגות החופש של המאבחן הפסיכולוגי קיימות בהוספת כלי אבחון אך לא בהעברה חלקית שלהם. כך למשל מבחן בנדר של העתקת צורות תומך בממצא תת מבחן קידוד אך לא ניתן להעביר את תת המבחן קידוד בנפרד מה WISC R הכולל.
אם הכירולוגיה מחפשת גורם אחד היא יכולה להתבונן רק בו.
זיו מעיד הטקסט הדיבור שלו על מיקוד כלכלי שלא תואם לגיל (אמר לבוחנת: "הבית שלך מאוד עשיר " למרות שראה אותו רק מבחוץ) ניתן לחפש דאגה כלכלית אצלו דרך תפקוד הכליות הנראה כמשולש על קו הראש. קיים חופש לייצר הנחות והכללות על סמך שקלול הנתונים.
ה. עקבות היסטוריה האישית של הנבדק
ההבדל בין יד שמאל וימין מאפשר לראות את תהליך ההתפתחות של זיו לאורך זמן. אפשר למדוד את הרצף בנקודות זמן שונות ולראות אותם ביחס לנתונים מולדים.
החוויות שהאדם עובר נרשמות בהתאם לתפיסתם הסובייקטיבית החל מחוויות מעצימות וחיוביות ועד טראומות ואירועים מכוננים. יש אירועים שנרשמים בעצם קיומם ויש כאלה הנרשמים ברצף של זמן. האירועים מציגים את עצמם.
האבחון הפסיכולוגי קבלת המידע היא מהאנמנזה הנמסרת (או לא נמסרת) על ידי הנבדק לבוחן וכן במבחני ההשלכה שבהם מרומזים האירועים אך אינם בהכרח מפוענחים באופן קונקרטי.
ו. הממד התרבותי בקשר הבין אישי בין הנבחן והבוחן
הכירולוגיה אינה תלויה בתרבות, בשפה וביכולת הנבחן להביא לידי ביטוי כישורים נרכשים. אין צורך בשיתוף פעולה מעבר להצגת כפות הידיים. באופן כזה ניתן לקבל מידע מאנשים הנמצאים בדיכאון, מסרבי קשר בין אישי מילולי ואנשים שיכולת ההמשגה שלהם מוגבלת (ילדים, מהגרים וכו'). זיו לא היה צריך להופיע כשחקן בפני הבוחנת או להביא לידי ביטוי כושר נאום כדי שהכישור הזה יראה בכפות ידיו.
ז. מימוש יכולות ותפקוד ביחס לפוטנציאל מולד
באבחון הכירולוגיה נראתה יכולת קריאה טובה של זיו למרות הדיסלקציה. באבחון הכירולוגיה עלתה לקות הקריאה כבחירה רגשית כי דרך המקום הזה התקבל תשומת לב, חסות, הגנה וטיפול שהוא היה זקוק להם.
באבחון עלה גם הצורך בנפרדות מהאם למרות שבעת האבחון הופיעה תלות רבה ביניהם.
כאשר קיימת אי התאמה בין סימנים שונים ניתן לחפש את המשמעות והמקור שלהם באינדיקאטורים נוספים/אחרים.
ח. השוואה לקבוצת הגיל, לנורמות
הפסיכולוגיה נותנת סולמות המעוגנות במחקר סטיסטי משווה במדגמי אוכלוסיה רחבים.
ט. חלוקה מסודרת של ארגון תפקודי
הכירולוגיה יכולה להגיד אם לאדם אישיות OCD או האם הוא מייצר שקט נפשי בחייו דרך סדר פיזי והאם ההתנהלות שלו באופן כללי מסודרת ומאורגנת או לא. האם הוא יעיל והאם הוא מתנהל בתיעול נכון של אנרגיה. הכירולוגיה אינה יכולה לתת לכך קטגוריות תפקודיות של ביצוע בפועל.
י. מצבים רגשיים מודחקים ומצבים פעילים
הכירולוגיה יכולה בקלות יחסית לתאר תפקודים אגרסיביים או לחליפין אסרטיביים. היא יודעת לאתר מצבי לחץ, דיכאון, נטיות אובדניות, תורשה נפשית פגועה ולהשוות בין תפקוד נפשי קודם לאחר בהיבטים של שיפור או החמרה. לגבי זיו ניתן היה לראות התחזקות ביכולת ההתמודדות והעמידה מול תפקודי החיים עם הצמיחה וההתבגרות שלו.
סיכום והמלצות למחקר המשך:
לאט לאט מקבל התחום הכירולוגי מקום והכרה בעולם המדעי בכלל (Lee, Kim, Whang. Choi, Ahn 2002 ;,(Campbell, 1998 ובישראל בפרט (וייסבול, 1994, Holtzman 2004, האפט- פומרוק 2008).
המאמר הנוכחי תורם לגוף המחקר המתהווה בתחום זה תוך שהוא מצביע על כך כי קיימת התאמה מלאה בין האבחון הפסיכולוגי דידקטי והאבחון הפסיכולוגי בחלק גדול מהממצאים. אם זאת ניתן היה לראות בברור את התרומה הייחודית לכל אבחון.
כותבות המאמר מאמינות כי המחקר הנוכחי הנו רק מחקר חלוץ למחקר שיבחן באופן מעמיק את התרומה ההדדית של אבחונים שונים שאינם נתפסים היום כ"לגיטימים" בתחום הפסיכולוגי הדידקטי כאשר הם באים במשותף עם המבחנים המוכרים.
נראה כי המחקר הנוכחי מזמין גם מחקר אורך כדי לבחון את התוקף של האבחונים השונים כמנבאי הישג ובכלל זה המרכיבים הייחודים של האבחון הכירולוגי בהשוואה לאבחון הפסיכו- דידקטי. הכירולוגיה מבחינה במרכיבים קבועים כמו פוטנציאל חשיבה, נטיות לחשיבה לוגית או סימולטנית ומרכיבי אישיות, הרי שמוטיבציות ותפיסות מציאות משתנות ומושפעות מאירועי חיים, הצלחות ויחס הסביבה לאדם (הדגש על כירולוגיה מלאה ולא רק על ההיבט הביומטרי המולד).
יש לציין כי חלק משתנים אלה מאובחנים, באופן אחר, גם באבחונים הפסיכו- דידקטיים. הצרוף של שניהם מרחיב את ההבנות הכוללות. כך למשל אם נבחן ילד שלוש פעמים: לפני העלייה לכיתה א', לחטיבה ולתיכון נוכל לראות אם אובחנו הבעיות המרכזיות, אפקטיביות הטיפול והתרומה של הזיהוי המוקדם לבניית תוכנית ההתערבות המתאימה. שני סוגי האבחונים מתייחסים לכל אחד מהמרכיבים האלה אולם כפי שנראה במאמר הנוכחי הצרוף שלהם נותן תמונה רחבה ומלאה יותר ובעיקר מאפשר הסתכלות "עגולה" ומורכבת יותר על האדם כמכלול.
השילוב בין מבחנים שונים כנותן תוקף מחייב בדיקת מהימנות בתוך כל אחד מהאבחונים וביניהם. בעוד האבחון הפסיכולוגי נמצא מהימן בשיטות סטטיסטיות מקובלות, נראה שלמרות ניסיון רב בשדה בהקשר למהימנות האבחונים הכירולוגים, לא ניתנה להם התייחסות מספקת בשימוש בכלים הסטטיסטים המקובלים לבדיקת אבחונים פסיכו דידקטיים. דווקא ההכרה בקיום הקבוע של מרכיבי האישיות כפי שהם באים לידי ביטוי בראייה הכירולוגית מאפשרת להניח בסבירות גבוהה את מהימנותם של המבחנים הללו. אי ההתייחסות המדעית אליהם נראה לנו כנובע מסיבות חברתיות היסטוריות (שפורטו בהרחבה במבוא) ובהעדר הסתכלות וראייה מחודשת בלתי מוטה.
ברצוננו להדגיש כי למרות שהמאמר הנוכחי מתייחס לצרוף של כירולוגיה ואבחונים פסיכו דיקטים, נראה לנו כי עבודה המצרפת אבחונים שונים הנה כר נרחב למחקר שפרותיו יכולים לתת מענה (לפחות חלקי) לאי הנחת שקיימת היום בקרב אנשי המקצוע לגבי תקפותם ועדכונם של הכלים הסטנדרטים. מעבר לזאת, עבודה משותפת של אנשי מקצוע מתחומים שונים יש בה תרומה הדדית רחבה ביכולת של כל אחד מהפרופסיות "לחשוב מחוץ לקופסה".
אל המאמר המלא: לחץ כאן